המדור המשפטי/ עו"ד גרייפנר

מאמר בנושא "חוק זכויות החולה"

חוק זכויות החולה - אושר ע"י מליאת הכנסת ב1- למאי 1996. החוק בא להסדיר את מערכת

היחסים בין האנשים שלא התמזל מזלם והם נזקקים לטיפול רפואי, לבין הרופאים ושאר אנשי הצוות הרפואי.

החוק הוא למעשה עיגון נורמות וקודים של התנהגות הקשורים בזכויות החולה, בצורה המחייבת את כל העוסקים ברפואה, לאפשר לכל מטופל ישמרו זכויותיו והוא יקבל הגנה על חייו, גופו, כבודו ופרטיותו.

יש לעמוד על זכויות אלה שהחוק נותן לכם. לרוב החולה עצמו אינו יכול להיכנס לעימות, ותפקיד זה מוטל על המשפחה .

החוק קובע כי לשם מתן טיפול רפואי למטופל יש צורך בקבלת הסכמתו מדעת.

לטיפול הרפואי שותפים הצוות הרפואי הכולל רופאים, אחיות, וכל גורם רפואי שעשוי להיות מעורב בטיפול בחולה, החולה זכאי למידע על שמו ותפקידו של כל אדם המטפל בו.

התפיסה העומדת בבסיס חוק זכויות החולה היא שהחולה הוא אדם נבון המסוגל, לעמוד על זכותו לקבלת טיפול רפואי הולם.אשר לו הוא נזקק  והדבר מקבל ביטוי בהצהרה המופיעה בפסקה הראשונה של החוק: "חוק זה מטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו".

לא יינתן טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו. הסכמה זו חייבת להיות "הסכמה מדעת" כלומר רק לאחר שהוסברה למטופל הבעיה הרפואית ממנה הוא סובל, האבחנה הרפואית, מהות הטיפול המוצע לו, אפשרויות טיפול אחרות, הסיכון הרפואי ובסיכויי הצלחת הטיפול הרפואי ובכלל זה כאבים ואי-נוחות, הסיכויים והסיכונים בטיפולים חלופיים או בהעדר טיפול.

לכל מטופל הזכות לקבלת חוות דעת נוספת, המטופל זכאי לבקש או ליזום קבלת חוות דעת רפואית נוספת באשר לדרכי הטיפול בו, המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הקשור למימוש זכות זו.

לכל מטופל זכות לקבלת טיפול רפואי - לכל נזקק הזכות לקבל טיפול רפואי, אין המוסד הרפואי או המטפל רשאים להפלות בין המבקשים מטעמי דת, גזע, מין, לאום, מוצא וכו'.

חוק זכויות החולה הטיל על כל מנהלי המוסדות הרפואיים למנות עובד שיהיה אחראי לזכויות המטופלים ושעליו מוטל לבדוק את כלל התלונות ולטפל בהן.

הזכות לקבלת המידע שנזכר לעיל חייב להימסר למטופל בשלב ראשוני ומאוד מוקדם ובאופן שהדברים יהיו מאוד ברורים למטופל על מנת שההסכמה תהיה "מדעת" ומתוך רצון חופשי. הסכמה לקבלת טיפול יכולה להתקבל בכתב, בעל פה או על דרך של התנהגות המתפרשת כהסכמה.

כל אדם עלול להיקלע למצב שבו יזקק לטיפול רפואי כשהוא במצב שבו הוא אינו יכול להביע את הסכמתו או התנגדותו – לטיפול ולכן יש את סעיף 16 לחוק זכויות החולה אשר קובע כי מטופל רשאי למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקמו לקבלת טיפול רפואי. מינוי כזה נעשה באמצעות ייפוי כוח מיוחד לעניין זה.
מינוי זה צופה את העתיד ונועד למצב עתידי, צפוי או בלתי צפוי, בו המטופל לא יוכל להביע עמדתו ביחס לטיפול הרפואי המוצע.

כאשר החולה מגיע למצב רפואי המצריך החלטה  עושים שימוש בייפוי הכוח של החולה ייפוי כוח אשר מאפשר לאדם למנות מיופה כוח האמון עליו ואף להנחות אותו כיצד לפעול. כך מקבל רצונו של החולה ייצוג נאות בקבלת החלטות רפואיות בעניינו, בזמן שהוא עצמו שאינו מסוגל להביעם.

במידה ולא נחתם יפויי כוח יש צורך למנות למטופל אפוטרופוס ע"י בית המשפט וזאת במידה ויש לבצע טיפול רפואי.

ייפוי הכוח לפי חוק זכויות החולה נועד למטרות טיפול רפואי בלבד, והוא מקנה לבא-כוח רק את הסמכויות שציינו בו והקשורות לטיפול הרפואי בלבד לו נזקק המטופל.

מייפה הכוח ומקבל הייפוי כוח חייבים להיות בגירים, צלולים ומבינים את משמעות המינוי. קטין, ומי שאינו מסוגל לתת הסכמה מדעת מכל סיבה, אינו יכול למנות לעצמו בא-כוח ואינו כשר להתמנות לבא-כוח.
יש ליידע גורמים רלבנטיים בעלי קירבה משפחתית למטופל על קיומו של ייפוי הכוח לפי הצורך, כגון בעת הפניה לאשפוז, השמה במוסד. רצוי להפקיד עותקים מיפוי הכוח בידי הרופאים המטפלים.

בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, ו/או אישור ועדת אתיקה החייבת לפעול בכל מוסד רפואי.אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.

חלה החובה לתעד את מהלך הטיפול והחובה לתת למטופל את הרשומות הרפואיות.

חל איסור מוחלט על מטפל ומוסד רפואי למסור מידע והם ישמרו בסוד כל מידע הנוגע לחולה אשר הגיע אליהם תוך מילוי תפקידם או במהלך עבודתם והדבר יעשה רק אם המטופל נתן הסכמתו לכך.

להלן פרק רלוונטי ב"חוק זכויות החולה":

פרק ד': הסכמה מדעת לטיפול רפואי

13. טיפול רפואי בהסכמה

(א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.

(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע;

לעניין זה, "מידע רפואי", לרבות -

(1) האבחנה רפואיות  (הדיאגנוזה)  למצבו הרפואי של המטופל;

(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;

(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;

(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;

(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.

(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי המטפל להימנע ממסירת מידע רפואי מסויים למטופל, הנוגע למצבו הרפואי, אם אישרה ועדת אתיקה כי מסירתו עלולה לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית של המטופל.

14. אופן מתן הסכמה מדעת

(א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.

(ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.

(ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

(ד) במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

15. טיפול רפואי ללא הסכמה על אף הוראות סעיף 13

(1) מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:

(א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;

(ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או האפוטרופוס מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;

(ג) אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת האפוטרופוס אם המטופל הוא קטין או פסול דין.

(2) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שעליו לקבל  בנסיבות העניין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:

(א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;

(ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;

(ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי ייתן המטופל את הסכמתו למפרע.

כנגד מי שמפר את  חוק זכויות החולה ניתן להגיש תביעה לפי "פקודת הנזיקין"  כאשר ההפרה  של הוראות החוק מהווה רשלנות רפואית של המטפל או המוסד הרפואי בו טופל החולה.

במקרים בהם לא נתקבלה הסכמתו של המטופל לטיפול הרפואי או כאשר הרישום הרפואי שבוצע היה חסר מה שמנע בעצם מהמטופל לקבל טיפול ראוי, אפשר לתבוע פיצויים בגין העוולה של הפרת חובה חקוקה, "חוק זכויות החולה".

התביעות האזרחיות בגין הפרת חוק זכויות החולה הינם תביעות בתחום דיני נזיקין, הסעד המרכזי בגין נזקי גוף אשר נגרמו למטופל והפיצוי הינו פיצוי כספי.

אין בתוכן המאמר משום ייעוץ משפטי או תחליף לו, אלא הוא בבחינת מידע כללי בלבד. אין להסתמך על המאמר בביצוע ו/או בהימנעות מפעולה כלשהי.על הקורא לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית ואין להסתמך לצורך כך על המאמר. הכותב הוא עורך דין שתחום עיסוקו בדיני הנזיקין, פגיעות גוף, רשלנות רפואית, משרד עורכי דין יורם גרייפנר, שאלות ניתן להעביר לעו"ד גרייפנר בטלפון 03-5757228 בפקס  5757226- 03 או במייל  yoramgr2@bezeqint.net